תוסף תזונה ולא קוסמטיקה: מה משתנה בייבוא אינר-ביוטי קוריאני

המילה “אינר-ביוטי” מטעה. בחלון הראווה המוצרים האלה עומדים ליד סרומים, אותו אדם קונה אותם ולעיתים אותו קונה מקצועי, אבל במכס הם שייכים למוצרי מזון על כל הדרישות הנובעות מכך. ההבדל מתגלה בדרך כלל מאוחר, כשהחוזה כבר נחתם ומועדי הפריסה בקמעונאות כבר נקבעו.

הקטגוריה נקבעת לפי ההרכב ולא לפי המדף

דוגמה מובהקת היא קו SPRX. בתוך מותג אחד חיים בבת אחת ארבעה מעמדים רגולטוריים: Watermix Zero ו-Three Out רשומים בקוריאה כמזון תפקודי, שייק Poman ו-Alpha CD Calozero עוברים כמוצר מזון אחר, Westick Enzyme מסווג כמוצר אנזימים, ו-First Olive and Tomato Shot כמזון אורגני מעובד.

במדינת היבוא החלוקה הזו לא תישמר: כל מוצר יוגדר מחדש לפי הכללים המקומיים, וההכרעה תהיה של ההרכב יחד עם התכלית המוצהרת. לכן כדאי לבקש את המעמד הרגולטורי הקוריאני, אבל אי אפשר לתכנן לפיו.

ברזיל, מקסיקו וצ׳ילה: שלושה מסלולים שונים

בברזיל מוצרי מזון ותוספים בטיפול ANVISA, במקסיקו COFEPRIS, בצ׳ילה ISP. אלה אינם תהליך אחד בשמות שונים: נבדלים גם סט המסמכים, גם דרישות התווית, וגם אילו הצהרות בכלל מותרות. דבר אחד משותף: למוצרי מזון ההליך מחמיר וארוך יותר מאשר לטיפוח העור.

מסקנה מעשית למשא ומתן: את מועד הופעת המוצר על המדף כדאי לנקוב אחרי שיועץ רגולטורי מקומי בחן את ההרכב. עד אז כל מועד נשאר הנחה, ועדיף לומר זאת לשותף ישירות מאשר לדחות את ההבטחה אחר כך.

מה לבקש מהיצרן מראש

הרכב כמותי מלא, ולא רשימת רכיבים בסדר שיווקי. תעודות של אתר הייצור, במקרה הקוריאני בדרך כלל GMP ו-HACCP. מפרט לכל פריט עם תוקף ותנאי אחסון. נתונים על מקור חומר הגלם המרכזי: אצל SPRX, למשל, אלפא-ציקלודקסטרין מוצהר כאמריקאי לחלוטין, ופרטים כאלה הרגולטור שואל עליהם.

ובררו גם אם המפעל מוכן לשנות את טקסט האריזה לפי דרישות השוק שלכם. במוצרי מזון זה כמעט תמיד הכרחי, והיקף התיקונים משפיע ישירות גם על כמות המינימום וגם על משך הייצור.