גלברידין או “תמצית שורש ליקוריץ”: למה אלה שתי רכישות שונות

הפורמולטור מבקש “רכיב מבהיר מליקוריץ”. הרוכש מוצא שני פריטים: “licorice root extract” במחיר אחד ו“גלברידין 90%” במחיר מסדר גודל אחר. שתי התשובות נכונות פורמלית, ושתיהן עלולות להתברר כשגויות.

מה עומד מאחורי המילים

ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) מכיל עשרות תרכובות. את האפקט המבהיר בקוסמטיקה מייחסים בראש ובראשונה לגלברידין, פלבנואיד המעכב טירוזינאז, האנזים בשרשרת היווצרות המלנין.

“תמצית שורש ליקוריץ” היא חומר גלם שבו הגלברידין יכול להיות חלקיק של אחוז, ויכול גם שלא להיות בו כלל אם המיצוי נעשה למטרה אחרת. “גלברידין 40 / 90 / 95%” הוא מוצר מתוקנן עם תכולה מוצהרת של החומר הפעיל.

למה האחוזים משנים את כל החשבון

הפורמולטור צריך לא את מסת חומר הגלם, אלא את מסת החומר הפעיל במוצר המוגמר. אם הנוסחה דורשת ריכוז מסוים של גלברידין, אז בחומר גלם של 40% צריך ממנו פי שניים במשקל לעומת 90%.

לכן אין טעם להשוות מחיר לקילוגרם חומר גלם. צריך לחשב מחיר לקילוגרם חומר פעיל ורק אותו להשוות בין ספקים. לא פעם חומר גלם יקר מתברר כזול יותר בחישוב כזה, ובנוסף תופס פחות מקום בנוסחה.

חמישה סעיפים שחייבים להיות במפרט

ראשית: שם INCI והמקור הבוטני. שנית: תכולת החומר הפעיל עם ציון שיטת הניתוח, בדרך כלל HPLC. שלישית: ממס ונשא, כי מהם תלוי לאן בכלל אפשר להכניס את הרכיב.

רביעית: חבילת המסמכים: COA לאצווה, MSDS, הצהרת אלרגנים, מתכות כבדות, ממסים שיוריים, מיקרוביולוגיה. חמישית: חיי מדף ותנאי אחסון, כי חלק מהפלבנואידים רגישים לאור ולחמצון.

איך זה נראה אצל ספק

חברת Sunpure Extracts ההודית, למשל, מנהלת גלברידין בשלוש דרגות טוהר בבת אחת, 40, 90 ו-95 אחוז, וזה בדיוק המקרה שבו את הדרגה בוחר הפורמולטור ולא מחלקת הרכש.

עצה מעשית: בקשו COA לא על המוצר בכלל אלא על אצווה מסוימת, והשוו את האחוז המוצהר לשיטת הניתוח. ההבדל בין “לפי המפרט” ל“לפי תוצאת ניתוח האצווה” הוא המקום שבו הציפיות מתפצלות לרוב.